יום שני, 21 באוקטובר 2013

היכן אני צריך להצביע "חי" למועצת העיר ת"א ?

היכן אני צריך להצביע "חי" למועצת העיר ת"א ?

לא יודעים היכן להצביע? הכניסו את ת"ז שלכם והמערכת תגיד לכם 

בדיוק היכן הקלפי שלכם.






יום שישי, 18 באוקטובר 2013

חי- מהפך ירוק בתל אביב ירוק זה הוורוד החדש

בבחירות בת"א הירוק הוא הוורוד החדש
פארק מצהיב ומוזנח, מתקפת בניית בטון אפורה וגבוהה, תשלומי ארנונה שחורים וקשר שקוף בין העירייה לתושב. יש עוד הרבה צבעים בבחירות לעיריית ת"א, מלבד הצבע הוורוד. כמועמד הומו, הייתי נעלב אם היו בוחרים בי רק בגלל הנטייה המינית שלי, כי יש לי הרבה יותר מזה להציע לקהל הבוחרים / טור אישי
בימים האחרונים אני שומע יותר ויותר שהקהילה הלהט"בית התל-אביבית עומדת בפני מבחן. התאריך שלו נקבע ל-22.10, יום הבחירות המוניציפליות והוא יתקיים במאות קלפיות ברחבי העיר. שאלת המבחן היא: האם להט"ב צריך לבחור להט"ב. על פי דעת ניצן הורוביץ התשובה לשאלה הזו היא : "כן, בטח". ומה לגבי הבחירות למועצה? ובכן, גם שם מצפה לנו בוחן פתע שעיקרו: כמה חברי מועצה קהילתיים תוכלו להכניס בקולותיכם הצבעוניים? הרשו לי לערער על כל מבחן המיצ"ב הקהילתי הזה.
לפני הכל גילוי נאות: שמי שגיב לוי, עו"ד ואיש הייטק, מספר 5 ברשימת "מהפך ירוק בת"א" למועצת עיריית ת"א- יפו. אני הומו, קוויר, להט"ב וכל שם אחר שתמצאו לנכון. אבל ממש לא הייתי רוצה שיבחרו בי תחת הכותרת הזו, אלא בגלל מה שיש לי להציע ומה שאני מבקש לקדם.
כדי להעמיק ולהבין את תפיסתי החתרנית, עלינו להביט ב-20 השנים האחרונות ולהודות שהקהילה שלנו עשתה כברת דרך. ארונות נפרצו, דלתות נופצו וכבשנו יעדים שנראו בעבר בלתי-מושגים. השפעת כוחנו רבה, ואינה מוגבלת לתחום המגדרי. במקביל, למדנו שכוחנו נמצא גם בהתקפתנו. מספיק שח"כ מסוימת תאמר איזה דבר הבל על כמות השנים אליה נזכה להגיע וכיצד נקצר את חיינו וכולנו, כלהט"ב אחת נתקיף אותה, תחת כל טור רענן, עד שתאלץ להתקפל ולהיעלם מהזירה הפוליטית כליל..
במקביל, לאט לאט צומח פה דור חדש של להט"בייבי. לתמר יש שני אבות, לדן יש שתי אימהות ואיילת באה בכלל מתורמת, ודוד חולם על בית אבות לגברים בלבד (רצוי ברחוב הירקון). אמנם המהפכה הוורודה לא הושלמה, ותמיד יש מקום לשיפור: חינוך נגד סטיגמות, עוד תקציב לבית מחסה לנוער שנזרק מהבית והכרה בעוד ועוד משפחות חדשות. אך האם מבחנה של מהפכה הוא לא בכך שנבטח את ידינו באנשים שאינם להט"בים שיבצעו משימה זו?
בניגוד לניצן הורוביץ, אני לא הייתי רוצה להיבחר רק בגלל שאני הומו
שמעתי את ניצן הורוביץ מציין שהוא הומו וקורא לקהילה לבוא להצביע. בעיני, זה מעליב. לא הייתי רוצה להיבחר כי אני גיי, ולא הייתי רוצה להיבחר רק על ידי גייז. דווקא עכשיו, כשתל-אביב חוגגת עם דור שני, קטן וחמוד למהפכה הוורודה, הגיע הזמן לחשוב על השלב הבא שלה.
האם תמר, בתם של שני אבות שחיה על פי תפיסת פרנסי הקהילה בבית וורוד, לא תרצה לשחק בפארק ירוק ליד ביתה? האם אבותיה לא ירצו להוריד את זיהום האוויר ברחוב מונטיפיורי בו הם גרים? ומה לגבי החתול שיש למשפחה שגרה בדירה ממול? האם האימהות של דן שמשחק עם חתולו, לא היו רוצות מרפאה ווטרינרית פתוחה 24 שעות? ומה עם דיור בר השגה? האם זה לא מעניין להט"בים?
נניח שכל גיבורינו - תמר, דן, האימהות, האבות, הפונדקאית בע"ה והחותנת, שלא עלינו לא שפר עליה גורלה והיא סטרייטית, ירצו ללכת לים בחוף גורדון. האם יהיה להם חשוב האם יד להט"בית היא זו שחתמה על הצו להפסקת עבודות צמצום רצועת החוף? מסופקני.
כבודם של האנשים הוורודים שחיים בבתים וורודים ומנהלים חיים וורודים (במובן הקהילתי כמובן) במקומם מונח. אבל מחוץ לדלת מחכים להם צבעים נוספים: פארק מצהיב ומוזנח, מתקפת בניית בטון אפורה וגבוהה, תשלומי ארנונה שחורים וקשר שקוף בין העירייה לתושב. ואלו, חבריי הלהט"בים, צבעים ששייכים כבר לאג'נדות אחרות. התעצמנו, לקחנו את זכויותינו והגיע הזמן להמשיך למהפכות נוספות שיתרחשו בשילוב ידיים, עם אנשים נוספים שבכלל לא משנה אם הם להט"בים או לאו
היד שמנענעת את הארנונה
האם לא זו תמונת הניצחון שלנו? מציאות בה זה לא באמת משנה מי היא היד שמנענעת את הארנונה, כל עוד היא עושה דברים טובים למען התושב? גם אם הוא לא להט"ב.
אני עו"ד במקצועי ואיש הייטק, סביר להניח שאם הייתי קורא על להט"ב שלא התקבל למשרה בגלל נטיותיו הייתי מזדעק. הסטטוסים ברשת היו רותחים ובצדק והטלוויזיה הייתה מביאה את עדת הדוברים שישפכו רותחין על פסטיבל האפליה הזה. אבל מה לגבי ההיפך? להט"ב שנבחר כי הוא להט"ב? האין זו אפלייה הפוכה? כלומר - אותו מועמד נבחר בעימות מדומה בין הקהילה הגאה אליה הוא משתייך, לבין שאר האוכלוסייה. בעיני, זו איוולת משפילה ממש.
אחי ואחיותיי הלהט"בים - אנחנו צועדים למעלה מעשור במצעד הגאווה, נאבקים על שוויון, ונלחמים על הכרה בזכויות בהצלחה מרשימה. אבל הגיע הזמן להתקדם אל עבר יעדים נוספים ולקחת חלק במהפכות נוספות למען כלל אוכלוסיית תל-אביב.
שגיב לוי, עו"ד פעיל מרכזי בשכונת פלורנטין ובקהילה. מספר 5 בתנועת "חי" - "מהפך ירוק בת"א (לתת לחיות-התנועה הירוקה)"

יום חמישי, 17 באוקטובר 2013

"חי" מהפך ירוק בתל אביב למען מצוינות סביבתית



מצוינות סביבתית: למה לא?
תושבי תל-אביב רואים את עצמם כחיים בעיר מיוחדת – עיר שהיא איכשהו שונה משאר מדינת ישראל: סובלנית יותר; פתוחה יותר; מתוחכמת יותר.  בתל-אביב לא חוששים לחשוב במונחים של מצוינות.  הרי מדובר בעיר הנחשבת ליעד המועדף למטיילים עירוניים. מקום שבאמת מסביר פנים לקהילה ההומו לסבית.  עיר עם תרבות ברמה בינלאומית.   פילהרמונית מעולה; אופרה מן הטובות בעולם. מסעדות משובחות. מדוע אפוא – בתחום של איכות הסביבה –הביצועים הם, במקרה הטוב, בינוניים, ולעתים קרובות גרועים מאד.  חבל, כי אפשר אחרת.
איכות האוויר הירודה בתל-אביב היא דוגמא להחמצה הנוכחית.  כולם יודעים שמקור הזיהום הוא כלי רכב ומערכת התחבורה.  בניגוד לערים רבות שהחליטו להתמודד באופן יסודי עם התופעה, עד כה, תל-אביב גמגמה.  תושבי העיר משלמים את המחיר.  על פי נתוני משרד  הבריאות ישנה עלייה מתמדת בשיעורי הסרטן באזור תל-אביב והיום הוא כ-20% מעל הממוצע הארצי.  שיעור האסטמה בקרב ילדים בתל-אביב הוא חמישים אחוז גבוה יותר מאשר בקרב ילדי ירושלים. נמצא קשר בתל-אביב בין עליה ברמות זיהום האוויר ואשפוזים בגין תחלואת לב וכלי דם.  תל-אביב היא עיר נהדרת כל עוד לא נושמים יותר מדי.

בשנים האחרונות, איש בשלטון המקומי לא קרא תיגר על מספר הגבוה של החריגות מן התקנים של "חוק אויר נקי".  אלא נציגי העירייה התמקדו במלחמת חורמה נגד המלצת משרד הבריאות להכריז על תל-אביב כעיר "נפגע זיהום" במסגרת החוק.   הגיע זמן לשינוי בסיסי ולקידום  פתרונות שהצליחו כל כך בערים אחרות.  אפשר לחדש את הצי של האוטובוסים בעיר ולאסור על אוטובוסים הפולטים עשן שחור.  אפשר באמת לתת עדיפות להולכי רגל ולאופנים.   למשל, העיריה סירבה לפתוח שבילי אופניים בצירים מרכזיים והעדיפה לצופף את המדרכות.  סגירת צירים והפיכתם למדרחוב – כפי שנעשה אפילו בדרך יפו, הרחוב הראשי בירושלים, לא עולה לסדר היום של העירייה.  מדוע?  האם נגזר על תושבי תל-אביב לחיות עם אויר שפוגע לבריאותם?

גם חופי תל-אביב מהווים מעין החמצה.  לתל-אביב כ-14 ק"מ של חופים המחולקים ל-13 חופי רחצה שונים. לתושבים רבים, החוף הוא פשוט השטחים הפתוחים האישיים שלהם.  ציר החוף משמש גם מסלול לרבבות אצנים, צועדים והולכי רגל.  לכן חוף הים בתל-אביב צריך להיות כרטיס הביקור המוניציפאלי של העיר. למרבה הצער,  כולם יודעים שמה שנעשה בים הוא רחוק ממצוינות.  בשנים האחרונות, במשך שבועות בשיא עונת הרחצה, חופים רבים נסגרו מחמת הזיהום.  השלטון המקומי בתל-אביב השלים עם המצב.  איש לא דרש תכנית חירום לטיפול שורשי בבעיה – וכמובן תכנית כזו לא הוכנה. 
מה שכן נעשה – נמשך תהליך ההפרטה של החוף: כאילו לא היתה מחאה חברתית שהזכירה למדינה שלמה את חשיבות נושאי הצדק ונחלת הכלל. חופים גם בפועל נסגרים לציבור הרחב על ידי עסקים שמוכרים כיסאות, מזון וכל מה שאפשר לשווק. תכניות אלה נחשבות להצלחה הגדולה של ראש העיר. מדוע?  האם לא מגיע לתושבי תל-אביב חוף הים הפתוח והאסתטי ביותר בים התיכון?

 אזרחי תל-אביב בצדק רואים את עצמם כמעין מועדון עילית, תושבים בעיר יוצאת דופן שמתחרה עם ערים אחרות ברמה בינלאומית.  הגיע הזמן שיתחילו תושבי תל-אביב לחשוב במונחים של מצוינות גם בקשר לסביבה הפיזית בה הם חיים.  מדינה דמוקרטית מאפשרת לציבור לא רק לחשוב אלא לפעול.  כאשר הבוחרים בתל-אביב ייגשו לקלפי בקרוב, כדאי שישאלו את עצמם מספר שאלות:  מדוע אין בעיר שלהם מערכת המחזור הטובה ביותר?  מדוע תל-אביב לא מובילה בדרישות התכנון והבנייה הירוקה? מדוע תל-אביב לא משמשת מופת גם בהתייחסותה לבעלי החיים הגרים בה? בוחרים בתל-אביב צריכים לשאול את עצמם: האם הם רוצים להשלים עם בינוניות סביבתית או להעדיף עיר בריאה יותר ויפה יותר.  הניסיון בעולם מלמד שרק מפלגה ירוקה אמתית מסוגלת להביא לשינוי ולאותה סביבה מצוינת ואפשרית.  למרבה המזל – ישנה רשימה שמייצגת את המהפך הירוק המיוחל. מהפך ירוק בתל אביב. בעוד 5 ימים- ביום שלישי הקרוב- כולם מצביעים "חי" ומבטיחים מצוינות סביבתית בתל אביב.





יום שני, 14 באוקטובר 2013

22.10- מצביעים "חי" למועצת העירייה ומבטיחים מהפך ירוק בתל אביב.


ב- 22.10 כולנו נרתמים למען בעלי החיים, החופים, איכות הסביבה ואיכות החיים. ביום שלישי הבא כולנו לובשים ירוק ומצביעים "חי" למועצת העיר. ביחד נהפוך את תל אביב לעיר ירוקה ונקיה יותר.
"חי"-  הקול הירוק שלך במועצת עיריית תל אביב.

יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

מהפך ירוק תל אביב יחס הוגן כלפי בעלי חיים




תכנית חינוכית - יחס הוגן והומאני כלפי בעלי חיים
תנועת מהפך ירוק בת"א (לתת לחיות-התנועה הירוקה)


החזון:
הקשר והיחס לבעלי- חיים, הן כאמצעי חינוכי – חינוך לחמלה ובניית ערכים והן כמטרה בפני עצמה – צער בעלי-חיים, הינם אחד האתגרים החשובים העומדים בפנינו.
חינוך החל מהגיל הרך לחמלה ולקשר נכון עם בעלי-חיים – בונה ילדים עם מערכת ערכים בסיסית בריאה ונכונה.
האמצעי הטוב ביותר לפיתוח מיומנויות וכישורי חיים אצל ילדים ובני נוער הוא בעלי חיים. פיתוח חמלה, רגישות, אחריות ומחויבות באמצעות נושא בעלי חיים - מסייע למניעת אלימות ומעודד למעורבות בקהילה, תורם לחיזוק הביטחון העצמי אצל הילד ועוד.
טיפול בבני-אדם באמצעות בעלי-חיים מוכר כיום כתחום מקצועי יעיל ביותר.


                                                      דרכי פעולה:
תנועת מהפך ירוק בת"א תפעל במלוא המרץ לשילוב ערכי אהבת בעלי חיים וטבע בכל מוסדות החינוך, החל מהגיל הרך.

1.      הוספת שעות הוראה לחינוך לחמלה לבע"ח -  כל בית ספר יקבל מהעירייה, בשלב הראשון עשר שעות שבועיות לנושא יחס הוגן לבעלי חיים.

2.      הכשרת צוותי הוראה לנושא החינוך החמלני– חינוך לחמלה.



 התהליך: א. הכשרת ציוותי מורים לנושא החינוך החמלני (חינוך לחמלה)
                  ההכשרה תכלול ההשתלמות בנושאים כמו : יחסי גומלין בני אדם-בעלי חיים,
                    אנלוגיה - צרכים ותנאי מחיה , מניעת אלימות כלפי בעלי חיים – השלכות
                    על יחסים בין בני אדם, טיפול במיומנויות ופיתוח כישורים תוך התמקדות
                  בפיתוח רגישות, סובלנות וקבלת האחר ועוד.
                  לימוד חוזר מנכ"ל משרד החינוך וחוקי צעב"ח.
                 *ההשתלמות תוכר ותאושר על ידי משרד החינוך .

התכנים:    יילמדו מתוך התוכניות הקיימות היום במשרד החינוך ויותאמו למסגרות  
                 הלימודים ולצרכים של בתי הספר בעיר.

3.      הקצאת מדריכים מומחים להדרכת הצוותים החינוכיים בבתי הספר.

לאחר שיח ממושך הגענו להסכמה על איגום משאבים עם משרד החינוך, במטרה להפעיל את התוכנית בעיר תל אביב בכוחות משותפים.

4.      הקמת מרחב זואולוגי לדוגמא בעיר תל אביב (בגן הזואולוגי הקיים של ת"א או באחד מבתי הספר) בתנאי שבי נאותים לבעלי חיים, בכדי למנוע מבתי ספר להקים פינות חי שאינן עומדות בתקן. העירייה תתמוך במרחב הזואולוגי ותתקצבו בשוטף. יאורגנו סיורים וביקורים במרחב הזואולוגי המדוגם, כחלק מתכנית הלימודים המעשית.

5.      העירייה תתמוך בתוכנית של הקמת מוקדים לטיפול בחתולים בקהילה בשילוב בתי הספר. זאת, לאפשר דאגה לחתולים הקיימים ברחוב הנמצאים במיפגש יומיומי עם בני הנוער. בתוכנית ישולבו תכניות משנה על שמירת חיות הבר בטבע העירוני.

6.      ביום זכויות בעלי-החיים השנתי, יתקיים יום  עיון בנושא בכל בתי הספר בעיר, בשיתוף עם משרד החינוך, משרד להגנת הסביבה, והעמותות הפועלות לרווחת בעלי חיים בת"א-יפו.
 

אומדן תקציב:

היעד
הצרכים
תקצוב  לשנת לימודים אחת

חינוך לחמלה במוסדות החינוך
(בי"ס,גני ילדים)
הוספת שעות לבתי הספר לחינוך החמלני

55.000 ₪
לכל בית ספר

הדרכת מומחים למוסדות חינוך

מדריכים
שני ימי הדרכה לכל העיר -60.000 ₪


הכשרת עובדי הוראה

השתלמויות וימי עיון

3 השתלמויות ויומי עיון במהלך שנת לימודים : 44.000 ₪

הקמת דגם מרחב זואולוגי
תכנון ובנייה


200.000 ₪
הקמת מוקדי טיפול בחתולים בקהילה במסגרת בי"ס

סיוע בהקמה תחזוקה, עיקורים
30.000 ₪
לכל בית ספר
יום שנתי למען בעלי חיים המסכם פעילות שנתית
מקום, ארגון והסעות תלמידים
150.000 ₪